עירית ירושלים נ' שולי תמיר הפקות ויחסי ציבור בע"מ

החלטה

1.ביום 26.3.07 הגישה התובעת תביעה כספית בהליך של סדר דין מקוצר כנגד הנתבעת בגין חוב ארנונה המתייחס לנכס בו החזיקה ו/או מחזיקה הנתבעת בירושלים. תקופת החוב הינה מיום 1.5.05 ועד ליום 31.12.06.

2.ביום 30.12.07 ניתן כנגד הנתבעת פסק דין בהעדר הגנה.

3.ביום 30.1.11 עתרה הנתבעת לביטול פסק דין ועיכובו.

בבקשה נטען כי התובעת מעולם לא המציאה לה את כתב התביעה ואת פסק הדין, לרבות האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל בו הוגש לביצוע פסק הדין.

לשיטתה, רק ביום 19.1.11 נודע לה על קיום התביעה כנגדה וזאת עקב עיקול שהוטל על חשבונה. לגוף התביעה נטען כי המדובר בנכס שהיווה שני משרדים קטנים אותו שכרה מבעליו על פי הסכם שכירות מיום 1.2.05 ומצוי במרכז כלל ברח' יפו 97, ירושלים בשטח של 22 מ"ר.

הסכם זה, כך לשיטתה, בוטל בהסכמת בעליו למרות שלא הועלה על הכתב אלא נעשה בעל פה לאור יחסי האמון בינה לבין הבעלים.

לפיכך, טוענת היא כי כלל לא החזיקה בנכס.

4.התובעת בתגובתה עותרת לדחיית הבקשה. על פי הנאמר בתגובה ננקטו כנגד הנתבעת הליכי הוצאה לפועל שונים עוד בחודש נובמבר 2010 ואילו הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה רק ביום 30.1.11 וזאת באיחור רב ובלא קיומו של טעם מיוחד לאיחור.

לעניין טענת ההגנה של הנתבעת כי לא החזיקה בנכס, הר שטענה זו יש להעלות בפני מנהל הארנונה אצל התובעת שלו העניק המחוקק את הסמכות הבלעדית לדון בטענה זו. אמנם, במקרים מסוימים ניתן להעלות טענה זו במסגרת הליך זה רק במקרה שבית המשפט נדרש לתת רשות מפורשת לכך ואין כך בנסיבות בפנינו.

עוד מציינת ב"כ התובעת כי רשום הנתבעת כמחזיקה בנכס נעשה על פי הסכם השכירות שהומצא לאחר חתימתו.

אף אם הסכם השכירות בוטל בעל פה כגרסת הנתבעת, הרי שלא הובאה כל ראיה כי הנתבעת פעלה ליידע את התובעת על כך, על פי החובה המוטלת עליה מכוח הוראת סעיף 325 לפקודת העיריות. על פי הוראת סעיף 326 לפקודה, הרי שכל עוד לא נמסרה הודעה בכתב על שינוי מחזיקים, רשאית התובעת להסתמך על רישומיה כקבוע בסעיף 318 לפקודה ולראות בנתבעת כמי שמחזיקה בנכס.

5.ביום 21.3.11 ניתנה החלטה לפיה תגיב ב"כ הנתבעת לתגובת ב"כ התובעת. חרף החלט ה זו לא הוגשה עד היום כל תגובה.

6.לאחר עיון בבקשה ובתגובה, לא מצאתי כל עילה לביטול פסק הדין.

לעניות דעתי, לא רק שכתב התביעה ומסמכי האזהרה נמסרו כדין לידי הנתבעת, אלא שאף לגוף העניין האמור בתגובת הנתבעת אין בפיה כל הגנה כנגד התביעה.

7.אשר על כן, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

הנתבעת תישא בהוצאות ההליך בסך של 2,000 ₪.

אני מורה על ביטול עיכוב הליכי הוצאה לפועל בתיק מס' 03-14219-08-8.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ב, 29 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.